מייקי דנט מידע להורים

העששת - הבעיה והפתרון


המיתוס אומר כי בריאות השיניים מושפעת מ 80%  גנטיקה ורק מ 20% צחצוח.

העובדות מלמדות אחרת.

ע"י צחצוח שיניים ופעולות מניעה נוספות ניתן לעכב התפתחות עששת,  ["חורים"],

ובמקרים רבים אף למנוע את התפתחותה.

הקדמה:

רבים מאיתנו אינם מודעים לכך אך עששת הינה מחלה מדבקת, כיוון שהיא מועברת ע"י חיידקים כמו

מחלת השפעת, והנה המחלה הנפוצה ביותר בעולם. היא נפוצה פי חמישה יותר מאסטמה.

העששת נפוצה בכל שכבות האוכלוסייה אך ידוע כי מודעות למחלה מקטינה את שכיחותה.

עששת שאינה מטופלת בשיניים נשירות [חלביות] וכמובן גם בקבועות עלולה להתפתח

ולגרום להרס שיניים, לפגיעה במבנה השיניים והלסת, להפרעה בסגירה של הפה ולגרום לכאבים ולזיהומים

בפה שעלולים להתפשט בגוף. הדבר נכון בייחוד בתינוקות ובילדים קטנים.

הזיהומים עלולים לפגוע בשיניים הקבועות שמתפתחות בתוך הלסתות [מתחת לשיניים הנשירות].

במאמר אסביר על ההיסטוריה של העששת, על הגורמים למחלה וכיצד אפשר למנוע אותה.

 

היסטוריה ומספר עובדות על מחלת העששת :

עששת הינה מחלה של העידן המודרני. היא היתה קיימת בתקופות קדומות אבל היתה מאוד זניחה

ולא משמעותית.  שכיחותה עלתה בעיקר מאמצע המאה ה- 19  עם המהפכה התעשייתית, שלוותה

במעבר של אנשים מהכפר אל העיר ובשינוי בהרגלי התזונה שלהם.

קודם למהפכה המחלה היתה נפוצה בקרב המעמד הגבוה - העשירים, ובספרות מסופר על מלכת

אנגליה שסבלה מכאבים חזקים בשיניה.

במאה ה- 19 הסוכר הפך זול יותר ונעשה נגיש בקרב כל שכבות האוכלוסייה, ואנשי המעמד

הנמוך סבלו מבעיות רבות בשיניהם. זאת התקופה בה החלה להתפתח רפואת השיניים המודרנית.

 

הגורמים למחלה:

עששת נגרמת כתוצאה מהתרבות יתר של חיידקים שהינם חלק ממשפחת החיידקים בפה. [הפלורה האוראלית]

קיימות מס' משפחות של חיידקי עששת הכוללות את הסטרפטוקוקים והלקטובצילי.

בתוך המשפחות של החיידקים קיימים חיידקים שהשוני ביניהם מתבטא

ברמת הפעילות וביכולת ליצור חומצה ["חיידקים חלשים וחיידקים חזקים"].

בעבר חשבו שחיידקים אלה מתיישבים בפה [אפשר להידבק בהם] רק לאחר בקיעת שיניים,

אך עדויות חדשות מראות שחיידקי העששת יכולים להתיישב בפה של התינוק על גבי החניכיים והלשון

עוד קודם לבקיעת השיניים. החיידקים מועברים בדרך כלל מאנשים הקרובים לתינוק ומטפלים בו

בחודשי החיים הראשונים כמו ההורים והמטפלת.

בבדיקות גנטיות גילו שב- 70% מהמקרים ה- DNA של החיידקים בפה של התינוק מתאים  ל- DNA  של

החיידקים בפה של האמא.

ישנם ילדים שיידבקו כבר בגיל שישה חודשים עוד לפני בקיעת השיניים, ולעומתם ילדים אחרים יידבקו רק לאחר גיל

שלוש.

קבוצות סיכון לעששת:

בסיכון גבוה לעששת נמצאים תינוקות שיונקים או שותים מבקבוק המכיל חלב או שתיה ממותקת לפני

השינה ובמהלכה, ילדים בעלי צרכים רפואיים מיוחדים, ילדים לאימהות עם סיכון גבוה לעששת, ילדים

שבעבר חלו בעששת, ילדים בעלי היגיינה אוראלית ירודה וילדים שעוברים טיפול אורתודונטי.

עששת נגרמת משילוב של שלושה גורמים:

מאחסן – מיהו האדם החולה בעששת, וסוג השיניים שלו [הגורם הגנטי]. לרוק בפה יש תפקיד מאוד

חשוב במלחמה בחיידקים. איכות הרוק, הכולל בתוכו מינרלים, חלבונים ונוגדנים כנגד חיידקים נקבעת

ע"י גורמים גנטיים.

מלבד זאת השיניים מושפעות מגורמים סביבתיים:

להיריון עצמו, שבמהלכו נוצרות ומתפתחות השיניים הנשירות [החלביות] יש השפעה

משמעותית על איכות השיניים. כלומר, היריון בסיכון ומחלות אצל האמא כמו סוכרת, רעלת ואחרות

מעלות את הסיכון לפגיעה במבנה השיניים, פגמים שניתן לאבחן בבדיקת השיניים.

תזונה – החיידקים ניזונים מסוכרים ומפחמימות, ויוצרים מהם חומצה אשר פוגעת בשיניים וגורמת

לעששת.

חיידקים – נוכחות של חיידקי עששת בפה מאפשרת היווצרות של עששת.

ברגע שנדבקנו בחיידקים הם ילוו אותנו למשך כל החיים אבל אנו יכולים לשלוט בכמות שלהם וברמת

הפעילות שלהם ע"י פעולות מניעה.  כאשר רמת החיידקים בפה נמוכה רמת העששת תהיה

נמוכה גם כן.

על השיניים נוצרת באופן תמידי שכבה של חלבונים [מהרוק] ופחמימות וסוכרים מהמזון [שכבה זו

נקראת פלאק או רובד]. לשכבה הזו נצמדים סוגים שונים של חיידקים המתחילים לפרק את הפחמימות

והסוכרים וליצור חומצה שפוגעת בשיניים.  בצחצוח השיניים אנו מורידים חלק גדול מאותה שכבה של

חלבונים ופחמימות ובכך מקטינים את ההדבקות של החיידקים לשן. לצערנו איננו מסוגלים בצחצוח

שיניים רגיל להוריד את כל השכבה.



עקרונות מניעת העששת:

כמו ברפואה כללית גם רפואת השיניים הינה בעיקרה מניעתית – לטפל עוד לפני היווצרות מחלת

העששת ומחלות אחרות בפה.

מניעה של עששת ומחלות אחרות בפה דורשת שיתוף פעולה של הצוות הרפואי, רופא השיניים

והשיננית, של ההורים ושל המטופל.

המניעה מתבססת בראש ובראשונה על מודעות. אנו צריכים להיות מודעים לכך שמחלת העששת

מועברת ע"י חיידקים ולכן נעשה את המירב כדי להקטין את ההידבקות בהם. אנו צריכים להעלות את

המודעות לתזונה בריאה ומאוזנת.

תזונה: שמירה על דיאטה מופחתת סוכרים ופחמימות מעובדות כגון חטיפים, שתיית מים והפחתה בצריכת משקאות ממותקים ומוגזים.

היגיינת הפה והשיניים: הקפדה על צחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד [מעל גיל שנתיים] 

ושימוש בחוט דנטאלי ובמי פה המכילים פלואוריד [מעל גיל 6].

חשיפה קבועה לפלואוריד: שימוש במי פה ובתכשירים רפואיים עתירי פלואוריד ומינרלים להגנה על השיניים.

בדיקה ראשונית: מומלץ לבוא לבדיקת שיניים כבר מבקיעת השן הראשונה ולא יאוחר מגיל שנה.

יש לבצע בדיקות תקופתיות קבועות אצל רופא השיניים -  בילדים, כל חצי שנה, 

ולבצע טיפולים מניעתיים הכוללים הדרכה לשמירה על בריאות הפה, ניקוי שיניים והסרת הפלאק ואיטומי חריצים אצל הרופא.

מניעת הידבקות בחיידקים: לא להעביר מוצץ מתינוק אחד לשני ולא ללקק את המוצץ שנפל ולהחזירו לפה של התינוק,

לא לטעום את האוכל של התינוק באותה כפית שבה מאכילים אותו.



לסיכום:

עששת הינה המחלה הנפוצה ביותר בעולם. היא מחלה מדבקת, המועברת על ידי חיידקים, אשר אנו

נדבקים בהם מהסביבה כבר מהיותנו תינוקות.

יש לנו יכולת רבה להשפיע על כמות החיידקים בפה ועל הפעילות שלהם.

על ידי פעולות מניעה בסיסיות הכוללות תזונה בריאה ומאוזנת, שמירה על ניקיון השיניים והפה

וביקורות מסודרות במרפאת שיניים ניתן למנוע חלק גדול ממחלת העששת.


לקביעת תור
אצל ד"ר מיכאל שושני
מומחה ברפואת שיניים לילדים ולנוער

התקשרו עכשיו
077-9180040 

google +

 


סדרת סרטונים 


חדשה באתר


הכנסו


"צפו בוידאו"

 
כל המידע

על

שיני חלב

על

בקיעת שיניים

בתינוקות

וילדים

ועל

צחצוח שיניים נכון
 

טיפול שיניים

לילדים 

בעזרת

גז צחוק

וטשטוש / סדציה

בגישה ידידותית

ועם הרבה הרבה

סבלנות